רש"י על שיר השירים ד׳:ד׳

4 כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ. קוֹמָה זְקוּפָה נוֹי בְּאִשָּׁה. וְהַדֻּגְמָא "כְּמִגְדַּל דָּוִד", הוּא מְצוּדַת צִיּוֹן שֶׁהוּא מְקוֹם חֹזֶק וְעֹפֶל וּמִבְצָר, כָּךְ הוּא "צַוָּארֵךְ", זוּ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁהָיְתָה חָזְקָן וּמִבְצָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתוֹ הַמִּגְדָּל "בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת", בָּנוּי לְנוֹי, לִהְיוֹת הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ לִלְמֹד צוּרוֹתָיו וְנוֹי מְלֶאכֶת תַּבְנִיתוֹ. וְהוּא מִגִּזְרַת: "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ", וְהַתי"ו בְ"תַלְפִּיּוֹת כְּמוֹ תי"ו שֶׁבְּ"תַּרְמִית" וּבְ"תַּבְנִית":

5 אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו. כָּךְ מִנְהַג הַשָרִים לִתְלוֹת מָגִנֵּיהֶם וְשִׁלְטֵיהֶם בְּכָתְלֵי הַמִּגְדָּלִים:

6 שִׁלְטֵי. אַשְׁפּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם חִצִּים, כְּמוֹ: "הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים", וְדוֹמָה לוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּשָּׁם הוֹרָאָה יוֹצְאָה, שֶׁהַתּוֹרָה מָגֵן לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ לוֹמַר, אֶלֶף הַמָּגֵן כְּמוֹ מָגֵן הָאֶלֶף, עַל שֵׁם "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר":

7 כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים. מָצִינוּ שֶׁהַתַּלְמִידִים נִקְרָאִים עַל שֵׁם חִצִּים וּשְׁלָטִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים. אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם":